פסק-דין בתיק ת"ק 26351-11-12

1.         במועד הרלוונטי לתובענה היו התובע בת"ק 26400-11-12 והתובעת בת"ק 26351-11-12 (להלן: התובע והתובעת בהתאמה) זוג חברים אשר חפצו לנפוש יחדיו בחו"ל. הנתבעת 1 עוסקת בארגון סיטונאי של חבילות תיור ומוסמכת להנפיק כרטיסי טיסה (להלן: חברת השטיח המעופף או השטיח המעופף). הנתבעת 2 עוסקת במתן שירותי תיירות ושיווקם (להלן: חברת איסתא או איסתא).

            הדיון בשתי התובענות אוחד.

2.         במסגרת עיסוקה, ארגנה חברת השטיח המעופף חבילת תיור לאי כרתים שביוון, אשר כללה טיסות שכר הלוך ושוב; שהות בבית מלון חמישה כוכבים בתנאי אירוח מלא למשך ארבעה לילות והסעות מנמל התעופה בכרתים לבית המלון ובחזרה (להלן: חבילת התיור). במהלך חודש אפריל 2012 הציעה חברת איסתא את חבילת התיור למכירה באתר האינטרנט שלה.

3.         ביום 26.4.12 רכשה התובעת שתי חבילות תיור ושילמה תמורתן סך של 3,266 ש"ח (1,633 ש"ח כל אחת). בהזמנה צוין את יום 27.5.12 בשעה 10.45 כמועד ההמראה מנמל התעופה בן-גוריון לנמל היעד  (להלן: הטיסה המקורית). מועד החזרה נקבע ליום 31.5.12 בשעה 8.05.

4.         ביום 24.5.12, חמישה ימים לפני תחילת הנופש, יצרה נציגת חברת איסתא קשר עם התובעת והודיעה לה כי הטיסות שונו, כך שבמקום הטיסה המקורית יטוסו בשעה 16.30 וישובו ארצה בטיסה שתצא בשעה 13.00.

5.         לגרסת התובעת, נציגת חברת איסתא הודיעה לה כי הטיסה המקורית בוטלה, ולכן בלית ברירה הסכימה לשינוי. ואולם בבירור שערכה לאחר מכן באתר האינטרנט של רשות שדות התעופה נודע לה כי הטיסה המקורית לא בוטלה, אלא נדחתה ב-40 דקות בלבד.  לפיכך התקשרה לחברת איסתא כדי לברר את פשר העברתם לטיסה מאוחרת ברם ניסיונותיה העלו חרס, והיא הופנתה 'לסוכן שלה' אף כי מדובר בחברת איסתא עצמה.

לא זו אף זו, כאשר הגיעו היא וחברה לבית המלון בכרתים שמעה מנופשים אחרים כי גם הם הועברו לטיסה המאוחרת, ובטיסה חזרה גם שמעה מפי נופשים אשר הזמינו חבילת תיור אחריה כי נמצא להם מקום בטיסה מקורית.

6.         כבר עתה ייאמר כי לא זו בלבד שטענות אלה הן בגדר עדות מפי השמועה, ולכן ערכן הראייתי שואף לאפס, אלא שאין להם רלוונטיות להכרעה. למותר לציין כי אין זה נהיר כיצד שמעה התובעת אמירות אלה מפי אותם נופשים שהזמינו חבילת תיור אחריה, שהרי אלה טסו בטיסה המקורית של השעה 8.05.

7.         כתבי התביעה כוללים טענות מטענות שונות המופנות כלפי השטיח המעופף וכלפי איסתא. בין היתר נטען כי לא זו בלבד שנגזל מהם - התובעים - מחצית יום נופש, אלא שנציגת איסתא מסרה כי הטיסה המקורית בוטלה בעוד שלאמיתו של דבר יצאה באיחור קל בלבד.

8.         אף כי השניים מודים כי לפי תנאי החוזה שנכרת בין התובעת לבין השטיח המעופף (באמצעות איסתא) ' אין עוררין כי קיימת אפשרות לתזוזה בשעות הטיסה וכד'..' הרי שלדעתם 'אין ספק שלא מדובר על הודעת ביטול טיסה ללקוח אשר כבר קנה כרטיס ושירותים נוספים, כאשר הטיסה מתבצעת בפועל.'

            לפיכך לדעתם שתי חברות- השטיח המעופף ואיסתא - מעורבות במעשה מרמה בכך ש' עשו תרגיל נפוץ' והעבירו אותם לטיסה אחרת ' מקפחת'. השתיים גם נהגו בחוסר תום-לב שהרי איש לא דרש לשנות את שעת הטיסה (ראה את השאלות הרטוריות בכתבי התביעה - 'האם החברה טוענת כי חברת התעופה פנתה אליהם בדרישה כי פלוני אלמוני ספציפי לא יעלה על הטיסה הראשונה??? האם בית המלון פנה לחברה בבקשה שאורחיה אשר אמורים להגיע בשעות הצהרים, יגיעו בערב???').

עוד הוסיפו כי השטיח המעופף ' חברה נצלנית, אשר מקפחת באופן קיצוני את לקוחותיה על חשבון מקסום רווחיה.'

9.         בהסתמך על הוראות סעיף 11 ל חוק שירותי התעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) תשע"ב-2012 (להלן: חוק שירותי התעופה) תבע כל אחד מהתובעים פיצוי לדוגמה ללא הוכחת נזק בסך 10,000 ש"ח. נוסף על כך תבע כל אחד מהם פיצוי בשל עגמת נפש שנגרמה להם עקב אבדן מחצית יום חופשה בסך 2,000 ש"ח.

10.        לטענת התובעים זכותם לפיצוי נובעת לא רק מהוראות חוק שירותי התעופה, אלא גם מהוראות סעיף 19 לאמנת מונטריאול משנת 1999 שמדינת ישראל אשררה בשנת 2011 ונכנסה לתוקף ביום 4.11.03, ומאז היא חלק מהחקיקה הישראלית.

11.        אין חולק כי הטיסה המקורית לא בוטלה וכי התובעים הועברו לטיסה מאוחרת. המחלוקת נעוצה בתוכן ההודעה שקבלו. בעוד התובעת טוענת כי נאמר לה שהטיסה בוטלה, טוענת חברת איסתא כי נאמר בהודעה כי שונו שעות היציאה של הטיסות לשני הכיוונים.

12.        במחלוקת זו עדיפה עליי גרסתה של חברת איסתא על פני זו של התובעת.

ראשית, התובעים הסתירו בכתבי התביעה עובדה חשובה - כי גם טיסתם חזרה לארץ נדחתה, ולכן משך חופשתם נותר כמעט כשהיה (שהייתם בכרתים התקצרה כמחצית השעה). העלמת עובדה זו מלמדת על ניסיון להעצים את המחדל המיוחס לנתבעות ואת הנזק הנטען.

אמנם נכון, בדבריה לפניי הוסיפה התובעת כי שינוי שעת הטיסה חזרה הסבה לה נזק וממילא לא היה בו תועלת של ממש. לגרסתה, באותה עת שירתה בצה"ל ושעת התייצבותה לבסיס נקבע לפי השעה הנקובה בהזמנה, כך ששינוי שעת החזרה שיבש את תכניותיה. נוסף על כך, מלבד דחייה קצרה בשעת עזיבת בית המלון ביום האחרון לחופשתם לא נותר להם די זמן לנצל את הזמן בדרך אחרת. אין לקבל גרסה חדשה זו,  שלא זו בלבד שאינה מסבירה מדוע הציגו בכתב התביעה תמונה עובדתית בלתי נכונה, אלא שהיא בבחינת עדות כבושה אשר הועלתה לראשונה בעת הדיון לפניי, ולכן ערכה הראייתי אפסי.

שנית, חברת איסתא הציגה א הרישום שערכה נציגה על אודות תוכן שיחתה עם התובעת. ברישום זה, שנעשה בזמן אמת, אין זכר להודעה על ביטול טיסה, אלא על שינוי מועד שתי הטיסות. למותר לציין כי לנציגת איסתא לא היה כל עניין ברישום כוזב, שהרי רק בשלב מאוחר יותר העלתה התובעת את השגותיה.